דמיינו את ריקי, אם לארבעה, שמצבו הרפואי של בעלה מיטלטל בין שמים לארץ כבר עשרה חודשים. היא עזבה את עבודתה כדי להיות לצדו בשרשרת טיפולים קשים ועצובים, וחשבון הבנק התרוקן כבר מזמן. על חולים שמעתם? על מחלות שטילטלו משפחה שלמה – שמעתם? ברור. למרבה הצער. המקרים רק הולכים ומתרבים. הנושא שתופס את האוזן והלב הוא דאגה בריאותית ותפילה לשלומו. בראש עולים סיטואציות של בדיקות ושל המתנה מהולה בחרדה ובתקווה, ותהומות ייאוש ותפילות בין ריצות בין רופאים, אשפוזים ממושכים, וכל התהליך המכאיב הנלווה.
זהו לא זמן שמדברים או חושבים על כסף, אבל בסוף גם מנוע הדלק של כלכלת הבית דורש את שלו. כך זה נראה בפן הכלכלי פעמים רבות: חשבון בנק שהולך ומתרוקן. חסכונות שנאכלים בחופזה. הלוואות שנועדו לקיום הפשוט ביותר, לחשבון חשמל ולשכר לימוד, לבגדים לילדים ולנסיעות.
אנא, זה קשה אבל דמיינו.
כמה זמן בית יכול להתנהל בלי פרנסה מסודרת ועם הוצאות ששוטפות שנמשכות כרגיל, ואף גוברות?
חודשיים? שלושה?
חצי שנה?
ואז מגיע הטלפון לבית התבשיל.
ריקי בוכה. שנה של טיפולים מאחוריהם, והיא חשבה שתצליח לשרוד בלי הטלפון הזה. היא לא האמינה שהגיעה לכזה מצב.
אבל מסגרות האשראי נוצלו עד תום, הארנק ריק. שיקים חזרו היום: אחד מחברת החשמל ואחד מהמעון של הילדה.
אבל צריך לעשות קנייה למלא את הבית, כדי שיהיה לילדים ארוחת צהרים מחר.
ניסיתם פעם לעשות קניות עם 2 כרטיסי אשראי שעוקלו בשבוע שעבר לאחר שהחיוב החודשי לא כובד בבנק? או לנסות לשלם בסופר דמעות ובלב שבור שרוצה את המינימום בשביל להחזיק משפחה?
כדי שנוכל לעזור לכל משפחה
ריקי דומעת. היא מנסה להיות גיבורה אבל כבר אין סיכוי. "עם הכול אני אסתדר" היא לוחשת, "בחברת החשמל נבקש דחייה עד התשלום הבא של הביטוח הלאומי, במעון יתחשבו עד שקופת הצדקה תעזור לנו במשהו חודשי שאפשר לבנות עליו. עוד חודשיים יסתיים הסבב של הטיפול ואני אוכל לחזור לעבוד קצת בגן ולהכניס משהו, בשביל להחזיק את הבית". שוב דמעות.
"אבל מה אני אתן לילדים מחר בצהרים כשהבית ריק? ".
ברגע הזה גם הנציג של בית התבשיל מזיל דמעה.
אבל רק לרגע קצרצר. כי יש לו תפקיד.
הרגעה קצרה, עידוד, לקיחת כתובת ועדכון מספר הנפשות בבית. תוך 30 שניות ריקי יודעת שמחר, ובכל יום, יהיה אוכל חם וטעים בבית. מנות מגוונות, מצרכי מזון וכל מה שצריך, ללא שום עלות, עד שהתקופה הקשה תגמר והם יעמדו על הרגליים.
שיחות רבות מתקבלות כל שבוע בעמותה לנזקקים "בית התבשיל". לא תמיד ניתן לתת מענה לכולן. יש שלב שכבר התגובה נשארת בשלב העידוד והצער, בלי הפתרון המיוחל.
אתם יכולים לעזור, לסייע, כדי ששום משפחה לא תישאר בלי מענה.
כדי שלא יהיו דמעות שלא יימחו.
זה תלוי בך.