תבשילים של לב

יש מטבחים שמכינים אוכל, ויש מטבחים שמכינים בנוסף לאוכל גם לב, רגש ומחשבה המוגשים לסועדיו של אותו מטבח. ביקור קצר במטבח קטן הממדים ורחב הלב של בית התמחוי "בית התבשיל", לא מותיר ספק באיזה סוג מטבח מדובר כאן.

"האוכל הוא הדרך ללב" אומר לי יוסי, הטבח הוותיק של המקום. "אנשים מגיעים לכאן שבורי לב, ואנחנו כאן לתת להם מזון גשמי אבל בצורה מרחיבת לב, שירגישו שאוהבים אותם, שחושבים עליהם, שהם לא לבד, ובעיקר – שרוצים שיבואו. אדם שירגיש שאנחנו חלילה לא במאה אחוז כאן בשבילו – עלול להימנע מלהגיע שוב, להתייסר ברעבונו ולהגיע למצבים קשים מנשוא".

בית התמחוי בית התבשיל

1300 מנות אוכל יוצאות מן המקום הזה מידי יום

1300 (!) מנות אוכל יוצאות מן המקום הזה מידי יום. המטבח מרכז מערך לוגיסטי מורכב ומסועף של אינספור חומרי גלם, המגיעים לידיהם האמונות של צוות המטבח, המשקיע את כל ליבו ונשמתו בכל מנה ובכל סועד.

"אנחנו רוצים להכין יותר, יש בקשות כה רבות והלב פשוט נקרע", אומר יוסי בכאב. "מאות משלוחים יוצאים מכאן לבתים מעוטי יכולת או הנמצאים במצב רפואי שלא מותיר אפשרות להכנת ארוחות לילדים. והמקרים לא מפסיקים להגיע, אבל אנו אוחזים במקסימום תוצרת שהמקום הנוכחי יכול לייצר.

גם כך עובדים בשביל זה מעל ומעבר, כי בתנאים הצפופים הקיימים, טבח נורמלי היה מצליח להכין כאן אולי 500 מנות, לא מעבר. אנחנו מתאמצים וממציאים פתרונות מתחת לאדמה בשביל להוציא מהמכשור הקיים ומשטחי העבודה המוגבלים את המקסימום. ובסוף אני מוצא את עצמי ממש עם דמעות של תסכול כשאני שומע שיש ביקוש גדול מהכמויות שאנו מצליחים להכין. אנחנו מחכים לשיפוץ ולהגדלת המטבח  בקוצר רוח של ממש".

 

בערבי שבתות וחגים המקום הופך לשדה קרב של ממש. ביקור קצר במקום ב-10 בבוקר של יום שישי שגרתי, גילה היערכות שלא תבייש מערכה צבאית. העבודה בשיאה וההיקף שלה הוא בלתי נתפס. תפריטים חגיגיים נארזים לנגד עינינו ומועברים על ידי צוותות מיוחדים לבתי נזקקים וחולים שמטה לחמם נשבר, כפשוטו.

רבים מגיעים לקחת בעצמם, והשאר כאמור משונע לבתיהם של אלו שאינם יכולים לאסוף את המשלוח. על כל יעד המסומן ברשימותיו האינסופיות של יוסי, מצוינים כמות הילדים של אותה משפחה, והאריזה הנדיבה עבורם היא בהתאם. הכול נלקח בחשבון. מראה המשלוחים  אסתטי, מכובד, וכולל ארוחות שלמות מן הסלטים ועד למנות עיקריות, תוספות וקינוחים בריחות מעוררי תאבון.

"אנחנו יודעים שאנחנו נותנים לאנשים שאין להם וכל דבר ישמח אותם, אבל אנו דורשים מעצמנו מעבר. כשם שבארוחות במקום במשך השבוע אנו לא מגישים לחם וגבינה אלא דואגים לתפריט בשרי מזין ועשיר. על אחת כמה וכמה שבסעודות שבת וחג אנו לא נותנים את המינימום. המטרה היא שהאנשים הרעבים הללו יאכלו כיאות, ברווחה, שלפחות זה יהיה להם כמו שצריך", אומר יוסי, ורץ להמשיך במשימה הבלתי אפשרית שלפניו.