בוודאי בפסח

"אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא! תָּפְרוּ, תָּפְרוּ, תָּפְרוּ לִי בֶּגֶד עִם כִּיסִים. מִלְּאוּ, מִלְּאוּ, מִלְּאוּ כִּיסַי בֶּאֱגוֹזִים. שִׂמְחָה רַבָּה…".

חג אביב שמח? בוודאי. גם אוהבי מזג האוויר החורפי וגם חובבי הקיץ, נותנים את הכבוד הראוי לעונת האביב. ההתחדשות, הפריחה, ומזג האוויר הנוח המצטרפים לחג שכולו שמחת חירות, לא מותירים כמעט איש שלא נדבק באופטימיות שהימים הללו מביאים.

"כמעט" אמרנו, משום שלמשפחות מעוטות היכולת, למשפחות הסובלות מעוני מחפיר ומחרפת רעב, הימים הללו הם אתגר גדול, קשה ומאיים. משפחה בת חמישה נפשות למשל, יודעת שההוצאות הימים הללו ועלות החג הממשמש ובא, מסתכמות באלפי שקלים נכבדים.

המשפחות הללו בתוכנו. אלמנות שמתמודדות עם גידול משפחה ללא אב מפרנס, יתומים שעיניהם יוצאות לחוויית ההתחדשות והקניות החגיגיות שבכל בתי ישראל, משפחות המתמודדות עם חולה בתוך המשפחה שהטיפול הממושך בו שאב לחלוטין את הכסף והיכולת להתארגן כיאות לחג. המשפחות הללו מתמרנות בימים אלו בין ההוצאות השוטפות הרבות המכבידות עליהן את מציאות החיים היומיומית, לבין כל שנדרש לקנות בימים אלו: מוצרי מזון, מצות בשר ויין, בגדים ונעליים, שלא לדבר על דברים מינימליים להתחדשות הבית שנדחו לאורך השנה עם הכותרת "אולי לפסח נקנה".

אולי. אולי לפסח. "אולי אז נתקן את הנזילה בכיור ונצבע קצת את הקיר שהשחיר" אומרת ג', אלמנה ואם לחמישה הנתמכת על ידי בית התבשיל בכל פעם שהבנק סוגר את הברז, ויש לא מעט פעמים כאלו לאורך השנה. נעליים לחגית? "אולי בפסח…" היא אומרת, בחישוק שפתיים בו היא מנוסה כבר. למודת ניסיון של שנתיים, בהן היא מנסה לייצב את הספינה הסוערת מאז שבעלה נפטר ממחלה. חולצות לאורי? אולי בפסח. ממתקים מיוחדים? אולי בפסח. אולי בפסח נוכל לקנות קצת מה שצריך, להראות משפחה רגילה, לתת חוויית חג נורמלית לילדים, שכל כך רגילים להסתפק בפחות, הרבה פחות מדי, לכל אורך השנה.

פסח בבית התבשיל

"אולי בפסח" אומרים בבתים הללו, וברבים מהם הולך חג הפסח ומתקרב בלי מענה לכל התקוות הפשוטות. להיפך, רשימת ההוצאות הולכת וגוברת, מכבידה על כל אפשרות להכניס את החג הזה כראוי. שוב יהיו ארוחות פשוטות, עוף רק בליל הסדר, והמון יגון צובט. השמחה הרבה תישאר בשירים המחורזים, שנועדו כנראה למי שנהנה מהורים מפרנסים ללא דאגות כלכליות.

אבל בבית התבשיל לא אומרים "אולי". "בוודאי בפסח" הם אומרים שם, "לפחות בפסח" הם מתחייבים לעצמם ולכל אומללים אלו, ושוב משנסים מותניים ונאלצים לצאת אל הציבור.

כן, בידינו הדבר.

המשלוחים של "בית התבשיל" המשמחים מאות משפחות מידי שבת, מקבלים תגבור מיוחד לרגל החג שחרט על דגלו את משימת "קמחא דפסחא" לכל נזקק. החג שדווקא הוא נפתח ב"כל דכפין ייתי ויאכל", הזמנה ובירור נוקב המלמדים אותנו כי לפני הכול יש לבדוק אם אין בסביבתנו אנשים רעבים, שגורלם לא שפר עליהם כמונו, שאינם יכולים לשבת כבני מלכים וכבני חורין.

ויש כאלה. לא מעטים, למרבה הצער.

עכשיו זה הזמן לפתוח את הלב, להביא משהו מן האור ומן השמחה של ימים אלו היישר לליבותיהם ולבתיהם של אלו הזקוקים לכך ביותר.

"בית התבשיל" מוציא אלפי מנות חג, מנות עשירות ומלאות בנתינה אמתית של אור לאנשים רעבים ונזקקים, במטרה כי לא יחסר להם מזון בחג. הוא חייב את עזרתכם במשימה זו. אתם חייבים את "בית התבשיל" כדי שתשבו רגועים קצת יותר, יודעים שעשיתם כל שבידיכם כדי לעזור, ולו במעט, למשפחות שבלעדינו לא יחגגו את מה שעבורנו כה ברור מאליו.